"ניו דיל" לישראל: ראשי פרקים למדיניות סוציאל-דמוקרטית

להורדה בגרסת PDF.

פרקי המסמך:

מבוא
כללי
מיסוי
הפרטה והלאמה
תעסוקה מלאה
חוקי עבודה, עבודה מאורגנת ושכר
דיור
חינוך
בריאות
רווחה
תשתיות
שונות

מבוא

"העם דורש צדק חברתי!", "מדינת רווחה!", "התשובה להפרטה – מהפכה!" היו רק חלק מהקריאות של ההפגנה החברתית הגדולה. כ-150 אלף איש, כאשר מאחוריהם מיליונים נוספים, השמיעו את קולם הברור – השיטה הקיימת נכשלה!

הגיע הזמן ל"ניו דיל". הגיע הזמן לאלטרנטיבה.

לאלטרנטיבה הזו יש שם. במדינות רבות בעולם ובעיקר באירופה, מבוססת המדיניות החברתית-כלכלית על עקרונות של סוציאל-דמוקרטיה. מסמך זה מביא את ראשי הפרקים למדיניות סוציאל-דמוקרטית, המהווה חלופה לשיטה הניאו-ליברלית הקיימת.

מזה כשלושה עשורים נתונה ישראל תחת משטר כלכלי-חברתי ניאו-ליברלי המתאפיין בצמצום מתמשך של מדינת הרווחה, הפרטת חברות ושירותים ממשלתיים, קיצוצי תקציב נרחבים, מדיניות מוניטארית מרסנת, פגיעה עקבית בפרוגרסיביות של המיסוי, החלשת כוחם של ארגוני העובדים ועוד. לאורך השנים הובילה מדיניות זו לריכוז השליטה במשק בידי מספר קטן והולך של בעלי הון, להעמקת אי-השוויון בחלוקת ההכנסות, הקטנת הנגישות של שכבות רחבות לשירותים החברתיים ופגיעה בכוח הקניה שלהן, שגרמה לשחיקת מעמדות הביניים והמעמדות הנמוכים.

נתונים השוואתיים של ארגון המדינות המפותחות (OECD) מלמדים על דורסנותו של הניאו-ליברליזם הישראלי: ישראל היא בין המובילות ברמות אי-השוויון והעוני ומשתרכת בתחתית מדרג החינוך, הבריאות, הרווחה, ההגנה על עובדים, ההשתתפות בכוח העבודה, החברות בארגוני עובדים, הרגולציה, המיסוי ועוד. עולה, כי בעוד הממשלה מתגאה בצמיחה, רק חלק קטן והולך מן הישראלים נהנה ממנה, ומבחינת רוב הציבור משטר ההפרטה, על מדיניותו הניאו-ליברלית, הוא כשלון חרוץ.

ישראל זקוקה היום יותר מתמיד למדיניות סוציאל-דמוקרטית: לבנייתה של מדינת רווחה רחבה ועדכנית; לעצירת סחרור ההפרטה, ללא חשש לומר "הלאמה"; למדיניות צמיחה יציבה ונמשכת תוך חלוקה הוגנת של פירותיה; לחתירה לתעסוקה מלאה, תוך הגנה על עבודה מאורגנת ועידודה; להרחבת תקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה, הדיור, התשתיות ועוד; לקידום מיסוי פרוגרסיבי הוגן יותר ולצמצום אי-השוויון הכלכלי והפערים החברתיים.

מדיניות סוציאל-דמוקרטית, על אף מה שנהוג לחשוב, אינה רק מדיניות צודקת יותר ושוויונית יותר, אלא גם מדיניות כלכלית ויעילה יותר. מעורבותה של המדינה הכרחית להבטחת צמיחה מתמשכת ויציבה. חלוקה הוגנת של פירותיה תבטיח תקציבים לפיתוח השירותים החברתיים.

 

כללי

באמצעות מעורבות ממשלתית עמוקה יש להבטיח מדיניות כלכלית מרחיבה, צמיחה יציבה ותעסוקה מלאה. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • חקיקת 'חוק יסוד: זכויות חברתיות' שיעגן את זכויותיהם הבסיסיות של אזרחי ישראל בתחומים כגון עבודה, התאגדות עובדים, השכלה, חינוך, בריאות, דיור, רווחה ומשפט.
  • הרחבה שנתית של מסגרת התקציב בשיעור הגבוה משיעור הצמיחה ושיעור גידול האוכלוסיה.
  • חיזוק הרגולציה הממשלתית.
  • פעולה נמרצת לצמצום ריכוזיות השליטה של ההון בכלל ותופעת פירמידות השליטה בפרט.
  • דמוקרטיזציה בקביעת וניהול תקציב המדינה: חיזוק מעמד משרדי הממשלה מול משרד האוצר. שיתוף המשרדים בהליך קביעת התקציב. הגברת פיקוח ועדות הכנסת על התקציב וביצועו.
  • ביטול חוק ההסדרים והעברת כל סעיפיו במסלול חקיקה רגיל.
  • תיקון חוק בנק ישראל כך שמטרותיו יוגדרו: צמיחה ופיתוח של המשק, שמירה על תעסוקה מלאה, צמצום פערים כלכליים ושמירה על יציבות מחירים. מטרות אלו יוגדרו כשוות ערך ולא תינתן העדפה ליציבות מחירים.
  • הגברת השקיפות בפעילות בנק ישראל והוועדה המוניטארית, הגברת הפיקוח הציבורי על פעילות בנק ישראל והגדלת חלקו של הציבור בנציגות הועדה המוניטארית.
  • העלאת יעד האינפלציה תוך שמירה על שער ריבית נמוך על מנת לאפשר צמיחה יציבה ונמשכת.
  • מדיניות ממשלתית לצמצום הספקולציה בשוק המט"ח, בשוק הסחורות העתידיות ובמוצרי יסוד.
  • ביטול שיטת התקציב הדו-שנתי. המציאות הכלכלית משתנה תכופות ועל המדיניות הכלכלית להגיב אליה ולעצב אותה באופן מתמיד.

 

מיסוי

מדיניות מיסוי צריכה להוות כלי משמעותי לחלוקה שוויונית יותר של ההכנסות. על פי כל מדד אפשרי – נטל המס, גובה המס השולי, המס הישיר והעקיף, מס חברות, מס ירושה ועוד – המיסוי בישראל בשנים האחרונות נמוך ורגרסיבי מהממוצע במדינות המפותחות. לפיכך יש לקדם מיסוי פרוגרסיבי, הגדלת הנטל על בעלי ההון והקטנת הנטל על מעמדות הביניים והמעמדות הנמוכים. כחלק מכך יש לקדם מיסוי המעדיף את הפריפריה ותומך בתעסוקה. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • עצירת מתווה הפחתת המס הישיר ומס החברות והעלאתם לפחות לרמה הממוצעת בארגון המדינות המפותחות. עצירת מתווה העלאת המסים העקיפים.
  • הקטנת משקל המיסוי העקיף. ביטול המס העקיף על מוצרים בסיסיים וחיוניים כגון: תרופות, תחבורה ציבורית ומזון בסיסי.
  • העלאת המס השולי באמצעות הוספת מדרגות מס על משכורות גבוהות.
  • קביעת מס חברות משתנה כאמצעי לקידום הפריפריה ועידוד התעסוקה.
  • העלאת המס על רווחים שאינם מיגיעה אישית כך שיהיה גבוה מהמס על רווחים מיגיעה אישית.
  • הגדלת המיסוי על ההון באופן פרוגרסיבי.
  • הטלת מס פרוגרסיבי על ירושות (עיזבון) ומתנות על פי ממוצע ארגון המדינות המפותחות לפחות.
  • ביטול תקרת המס על דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות.

הפרטה והלאמה

הפרטת המשק והשירותים החברתיים מצמצמת את הפיקוח והשליטה הדמוקרטיים על הכלכלה והחברה והיא אחד הגורמים המרכזיים להגדלת אי-השוויון. לכן יש להבטיח את שליטת המדינה בשירותים החברתיים, בחברות הממשלתיות, בתשתיות, במשאבי הטבע ובמנגנוני האכיפה. גם העברת שירותים ממשלתיים לידי המגזר השלישי היא הפרטה ומשמעותה ככל הפרטה אחרת. בנוסף – אין להסתפק בפיקוח ממשלתי כאמצעי לשימור אחריות הממשלה אלא יש לחתור למעורבות ישירה. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • מניעת הפרטת החברות הממשלתיות וחברות בבעלות חלקית או מלאה של הממשלה. בין השאר: הבנקים, דואר ישראל והתעשיות הביטחוניות.
  • שמירה על אחריות, בעלות, ניהול ותפעול הממשלה בתשתיות המדינה ובתוך כך הנמלים, תאגידי המים והביוב, חברת חשמל ומערכת הכבישים.
  • מניעת ההפרטה ומיקור החוץ והבטחת אחריות, בעלות, ניהול ותפעול הממשלה בשירותים הממשלתיים כמו במערכת הבריאות, שירותי הרווחה, שירות התעסוקה ומערכת החינוך.
  • הלאמת שירותי הרווחה שהופרטו לידי עמותות או חברות עסקיות.
  • הבטחה בחקיקה של שליטת המדינה במשאבי הטבע.
  • הבטחת הבעלות הממשלתית והניהול הדמוקרטי של קרקעות המדינה.
  • שמירה על אחריות, בעלות, ניהול ותפעול בלעדי של המדינה בתחומי השיטור, הצבא, בתי הכלא, השיפוט, הפרקליטות, הסנגוריה והתביעה הציבורית.

 

תעסוקה מלאה

יש להבטיח משק צומח ומבנה ענפי המסוגלים לספק תעסוקה מלאה ומתגמלת לכלל אזרחי המדינה. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • הגדלת תקציב השקעות הון על פי תנאים המעודדים תעסוקה. הגדלת משקל המענקים על חשבון הטבות מס.
  • תוכנית להגנה ופיתוח של מקומות עבודה לעובדים בלתי משכילים בדגש על הפריפריה: הרחבת ההכשרה המקצועית, העדפת תוצרת מקומית, העלאת מכסים במגבלות הסכמי הסחר הבינלאומי, מענקים והטבות לחקלאות, תעשייה וענפים עתירי תעסוקה.
  • צמצום כניסתם של מהגרי עבודה (להבדיל מגירוש!). הסדרת מעמדם של העובדים הקיימים ואכיפת מלאה של זכויותיהם בעבודה ובכלל.
  • הגנה על החקלאות המקומית באמצעות הפחתת מחיר המים, העלאת מכסים, מתן סובסידות, הגדלת תקציבי מחקר ופיתוח, מניעת הפרטת המחקר החקלאי ועוד. קידום תוכנית להשבת עובדים ישראלים לחקלאות במימון ממשלתי.
  • תוכנית להגברת מעורבותם של הציבורים הערבי והחרדי בשוק העבודה, באמצעות יצירת מקומות עבודה מתאימים, תמריצים, ומתן שכר הוגן.
  • הגדלת שיעור האזרחים הערבים בקרב עובדי המדינה.
  • חלופה ציבורית לתוכנית "אורות לתעסוקה": הפניית תקציב שווה לפחות בגודלו לתקציב שיועד ל"אורות לתעסוקה" לשירות התעסוקה. הפעלת פרויקט השבה למעגל העבודה אשר יכלול בין השאר מימון מסגרות לילדי אמהות עובדות, לימודי עברית, השלמת השכלה והכשרה מקצועית, במסגרת שירות התעסוקה הממלכתי.
  • יצירת פתרונות תעסוקה לעובדים מעל גיל 45 שנפלטו ממעגל העבודה.
  • הרחבת ההשקעה במחקר ופיתוח.

חוקי עבודה, עבודה מאורגנת ושכר

העבודה המאורגנת היא מרכיב יסוד של הדמוקרטיה. יש לפעול להגדלת שיעור העובדים המאוגדים, לתמוך בארגוני עובדים ובמאבקי עובדים ולקדם חקיקה למען שיפור זכויות העובדים. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • הרחבת זכות השביתה ובתוך כך: תיקון חוק יישוב סכסוכי עבודה כך ששביתות סולידריות של ארגון עובדים אחד עם ארגון עובדים אחר ושל עובדי מקום עבודה אחד עם מקום עבודה אחר תחשבנה חוקיות ולא תוגבלנה.
  • הגדלה שכר המינימום ל-60% מהשכר הממוצע.
  • קיצור שבוע העבודה התקני ל-40 שעות בשבוע. משרה מלאה תחשב כ- 174 שעות בחודש.
  • הארכת החופשה השנתית המינימאלית בתשלום מ-10 ימי עבודה (למי שעובד שבוע עבודה של 5 ימים) ל-20 ימי עבודה בשנה.
  • הגברת הפיקוח והאכיפה על חוקי עבודה. הגדלה ניכרת של מספר פקחי העבודה.
  • הגברת האכיפה של שכר שווה לנשים.
  • צמצום בחוק של ההעסקה הקבלנית והעסקת כ"א בכלל ובממשלה בפרט. בדגש על חוק המטיל את האחריות לתנאי ההעסקה על מזמין השירות.

 

דיור


דיור הולם הוא זכות אנושית בסיסית ועל המדינה לקדם פתרונות מיידים להבטחתה לכל. לשם כך יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • בניית דיור ציבורי למגורים בשליטה ישירה של המדינה, להשכרה במחירים הולמים והכרה בדמי השכירות לקראת רכישת הדירה.
  • יצירת מערך משכנתאות מסובסדות בערבות המדינה על מנת להבטיח לציבור רחב יכולת לרכישת דירות.
  • שימוש בחקיקה ובמיסוי במטרה להקל על רכישת דירות למגורים ועל מנת להקטין את המוטיבציה לרכישת דירות להשקעה.
    • פתרון לבעיית דירות ריקות וקרקעות מתוכננות אך לא בנויות, ע"י מיסוי ואכיפה מוגברת של הסכמים קיימים עם יזמים.
    • פיקוח על שכר דירה, תוך הבטחת שכירות יציבה ומוגנת.
    • שיפור פעילות מנהל מקרקעי ישראל ע"י תוספת תקנים ולא ע"י הפרטה, תוך הקפדה על עבודתו במסגרת שאיפה לדיור בר השגה לכלל אזרחי ישראל.

 

חינוך


החינוך וההשכלה הינם זכות יסוד בסיסית ביותר. חינוך והשכלה ציבוריים חזקים ואיכותיים הינם אחריות ראשונה במעלה של המדינה. על מדיניות החינוך לכוון ליצירת שוויון הזדמנויות לכל, צמצום הפערים ופיתוח כלכלה מתקדמת. על מנת לקיים את כל אלו יש להבטיח מערכת חינוך והשכלה באחריות, בעלות, ניהול ותפעול המדינה. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • חקיקת חוק חינוך חובה חינם מגיל חצי שנה ועד השכלה גבוהה, כנהוג במדינות מתקדמות.
  • הגדלת תקציב החינוך וההשכלה גבוהה לרמה הנהוגה במדינות המפותחות לפחות.
  • הקטנת מספר התלמידים בכיתות לרמה הנהוגה במדינות המפותחות לפחות. זאת באמצעות בנייה מאסיבית של כתות לימוד ותוספת מורים.
  • חיזוק מערכת החינוך הממלכתי וסיכול מגמות ההפרטה: הגבלה חמורה על גיוס כספים פרטיים בתוך מערכת החינוך, יצירת מבנה תקצובי חדש המייצר העדפה ברורה למוסדות ממלכתיים על פני מוסדות פרטיים או מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, צמצום תופעת המסלולים הפרטיים המוקמים בתוך בתי הספר הממלכתיים, וצמצום תשלומי ההורים וצורות נוספות של הוצאה פרטית לחינוך.
  • השוואת התנאים לכלל תלמידי ישראל, והקצאת משאבים לתמיכה בתוכניות משלימות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
  • הגדלת שכר המורים בחישוב גלובאלי ובחישוב לשעה, ביסוס הסכמי שכר קיבוציים מעודכנים. ביטול ההעסקה באמצעות חוזים אישיים, ההעסקה באמצעות חברות ועמותות שאינן כפופות להסכמים הקיבוציים, וביטול מתן תגמולים דיפרנציאליים. זאת על מנת להעניק ביטחון תעסוקתי למורים ולתקן את תרבות המדידה וההערכה הממוקדות בהישגים מדידים.
  • ביסוסה של הכשרת מורים פרופסיונאלית, והתנגדות לתכניות הכשרה מקוצרות ומזורזות.
  • חיזוק המכללות והמוסדות להכשרת מורים, המבססים תהליכי הכשרה המשלבים בין תיאוריה למעשה, ובין הכנה להשתלבות במערכת לבין טיפוח חזון לתיקונה.
  • הקמת יחידת אסטרטגיה חינוכית במשרד החינוך, שתורכב ממומחי חינוך מהאקדמיה ומהשטח ושתהווה מסגרת לחשיבה כוללת, מקיפה וארוכת טווח עבור פיתוח מדיניות חינוך ממשלתית.
  • יצירת רשת מעונות יום ציבורית מגיל חצי שנה להרחבת מעגל היוצאים לעבודה ולהעמקת הטיפול והחינוך בגיל צעיר.

 

בריאות


יש להרחיב את השירות הרפואי הציבורי שמעניקה המדינה ולהקפיד על היותו שירות ציבורי ושוויוני, תוך ביטול הכיסים המתרחבים של ההפרטה במערכת הבריאות. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • העלאת ההוצאה הציבורית לבריאות לממוצע במדינות המפותחות לפחות.
  • הרחבת סל התרופות והצמדתו לאחוז קבוע מהתמ"ג.
  • תוספות שכר לרופאים, לאחיות ובעלי מקצוע נוספים העוסקים ברפואה.
  • תוספת תקנים, מיטות ומכשור.
  • איסור גורף על שר"פ (שירות רפואי פרטי בתוך בתי החולים הציבוריים).
  • הלאמת שירותי הבריאות לתלמיד.
  • מניעת הפרטת שירותי בריאות הנפש.
  • הכנסת בריאות השן לביטוח הבריאות הממלכתי.
  • ביטול הפער בבריאות בין הפריפריה למרכז.

 

רווחה


יש להרחיב ולהעמיק את שירותי הרווחה שמעניקה המדינה לכלל אזרחיה. על שירותי הרווחה להיות ציבוריים ולהינתן על בסיס שוויוני ואוניברסאלי. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • העלאת ההוצאה הלאומית לשירותי הרווחה לממוצע המדינות המפותחות לפחות.
  • הלאמת שירותי הרווחה שהופרטו לידי חברות עסקיות ועמותות.
  • הגדלת קצבאות הילדים לרמה הממוצעת בארגון המדינות המפותחות. קצבה שווה עבור כל ילד, מהילד הראשון במשפחה ועד האחרון.
  • שיפור התנאים לקבלת דמי ביטוח האבטלה והגדלת משך הזכאות.
  • הנהגת ביטוח סיעודי כולל לכל, לרבות טיפול של 24 שעות ביממה לפי עלות העסקה ריאלית התואמת את חוקי העבודה וביקורי בית של רופא ואחות.
  • זקנה בכבוד:
  • עיגון 'צו ההרחבה לפנסיית חובה בישראל' לכדי חוק פנסיה חובה אשר במסגרתו תבוצע הגדלה הדרגתית של הפרשות המעסיק.
  • הקמת קרנות פנסיה ממשלתיות כנהוג במרבית מדינות המערב.
  • הגדלת קצבאות הזקנה.
  • השבת גיל הפרישה לקדמותו: 65 לגברים ו-60 לנשים, כנהוג במדינות המערב.
  • יצירת פתרונות לעובדים הנפלטים משוק העבודה בסמוך לגיל הפרישה.
  • תוספת שכר לעובדים הסוציאליים ובניית מסלול התקדמות על פי דרישות איגוד העו"סים.

 

תשתיות


יש לשפר ולהרחיב את התשתיות הציבוריות במימון, ניהול ואחריות ממשלתית, תוך שמירה של בעלות המדינה על התשתיות. בין השאר יש לנקוט באמצעים הבאים:

  • מים: מים הם זכות בסיסית של כל אדם ואין להתייחס אליהם כאל סחורה או שירות.
  • הורדת מחיר המים, קביעת המחיר על פי שיקול של מניעת בזבוז בלבד וללא שיקול של מחיר ההפקה או הגדלת ההכנסות.
  • הקמת רשות מים וביוב ארצית ועצמאית שתנהל תתפעל ותתכנן את השימוש במים.
  • הגדלת היצע המים באמצעות בניית תוכנית לייעול השימוש במאגרי המים, הפסקת הזיהום, ניקוז מי הגשמים וקידום ההתפלה בתקצוב, בעלות, ניהול ותפעול ממשלתיים.
  • החזרת תאגידי המים לבעלות עירונית או ממשלתית. הפיכתם בחוק לחברות לתועלת הציבור ולא למטרות רווח.
  • הרחבת תשתיות התחבורה הציבורית על סוגיה השונים. ביטול המע"מ על מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית. הרחבת הפיקוח על מחירי הנסיעה תוך מאמץ לצמצמם ככל האפשר.
  • ביטול מדיניות כבישי האגרה.
  • הטלת מס על תהליכים מזהמים שיסבסד מתן הטבות לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת.

 

שונות


  • הרחבת תקציב מערך הכבאות, תוספת תקנים וכבאיות חדשות, תוך שמירה על זכות ההתאגדות של הכבאים.
  • הרחבת תקציב המשטרה. העלאת שכר השוטרים והגדלת מצבת כוח אדם לרמה המקובלת במדינות המפותחות. מתן זכות התאגדות לשוטרים כנהוג במדינות מתקדמות. מניעת המשך הפרטת השיטור.
  • הרחבת תקציב השידור הציבורי, שמירה על אופיו הציבורי, ושיפור איכותו.
  • קידום תוכנית ארוכת טווח ליציבות תקציבית בשלטון המקומי. הגדלת מענקי האיזון בכדי להגדיל את משקלם של שיקולי פיתוח אזוריים על פני תחרות על מקורות ארנונה. כל זאת בשיתוף ראשי הרשויות.
  • יצירת תוכנית ממשלתית להיערכות לקראת רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים.
  • חקיקת חוק הבטחת ייצוג לנשים של לפחות 33% ברשימות לכנסת.

 

מי אנחנו?


חוג יסו"ד – ישראל סוציאל-דמוקרטית – הוא תנועה רעיונית הפועלת לקידום רעיונות סוציאל-דמוקרטיים ויישומם במציאות הישראלית. בתוך מציאות של מכירת נכסי הציבור לבעלי הון, שחיקה בערך העבודה, יבוש מדינת הרווחה, דה-לגיטימציה של העבודה המאורגנת וצמצום המרחב הדמוקרטי, מהווה חוג יסו"ד קול סוציאל-דמוקרטי בהיר וצלול הקורא לקידום השוויון החברתי והכלכלי, לאחריות המדינה לאזרחיה, לפיתוח כלכלה בת קיימא ולעידוד ההתארגנות הציבורית לפעולה פוליטית. יסו"ד מוציא לאור, מאז שנת 2002, את כתב העת 'חברה'. כתב העת יוצא מדי חודשיים ועוסק בענייני חברה, כלכלה, פוליטיקה ותרבות.

 

 

מטרתו המרכזית של חוג יסו"ד היא כינונה של מפלגה סוציאל-דמוקרטית. לשם כך אנו פועלים לבניית כוחנו במפלגת העבודה, ובמקביל, אנו פועלים במשותף עם סוציאל-דמוקרטים במפלגות ובארגונים אחרים במגמה ליצור מסגרת מפלגתית סוציאל-דמוקרטית. במישור הרעיוני והפוליטי אנו פועלים לחידוד ההבחנה בין שמאל ניאו-ליברלי – המקבל את חוקי המשחק של משטר ההפרטה, תוך שהוא מחליף את שירותי המדינה בארגוני המגזר שלישי ובארגונים עסקיים – לבין סוציאל-דמוקרטים, החותרים להחליף את משטר ההפרטה במדינת רווחה רחבה ואוניברסאלית הלוקחת אחריות מחודשת על כל השירותים והתשתיות.

חברי חוג יסו"ד לוקחים חלק פעיל במחאה החברתית ברחבי הארץ.

אתר יסו"ד: http://hug.yesod.net

מייל:  info@yesod.net

לפרטים אודות יסו"ד: אלעד הן, 052-5348554

לפרטים אודות "ראשי פרקים למדיניות סוציאל-דמוקרטית": סער פוקס, 054-6735090

 

1 אוגוסט, 2011

 

 

12 Responses to "ניו דיל" לישראל: ראשי פרקים למדיניות סוציאל-דמוקרטית

  1. Pingback: פרסמנו נייר עמדה למדיניות סוציאל-דמוקרטית |

  2. גלעד שלום
    הניתוח הכלכלי שלך מצויין, הבעיה היא שכאן מתעסקים במציאות לא במודלים.
    נתחיל מהמטרה, מטרת המסמך ניו-דיל לישראל להקים כאן מדינת רווחה לטובת החברה הישראלית.
    אין צורך להתווכח מה יותר יעיל והיכן כדאי או לא להתערב במעשי היד הנעלמה/טבע/אלוהים,
    המטרה איננה להשיא יעילות או להביא רווח כספי, המטרה היא חברתית.
    אני אתן לך דוגמא מספרית ארה"ב מדינה חצי קפיטליסטית שיעור הרציחות 5.22 למאה אלף, ישראל מדינה שליש קפיטליסטית 2.43 רציחות, צרפת מדינה רבע קפיטליסטית 1.35 רציחות נורבגיה מדינה סוציאליסטית 0.64 רציחות.
    לצורך הפשטת הנושא אומר לך המטרה היא בניית חברה בריאה עם מינימום רציחות ומכאן שעלינו לשאוף למודל הנורבגי.
    אתה מבין הנימוקים שלך הם מתחום הכלכלה, זה תחום חשוב ובעת ניהול מדינה יש לקחת אותו בחשבון, אבל הוא ממש לא הנושא הכי חשוב.
    דומה הדבר למהנדס רכב שמייעץ בנושאי נהיגה בכביש ציבורי.

  3. גלעד says:

    עמית, כולנו רוצים רמת חיים יותר טובה. השאלה היא איך להגיע לשם.
    בעניין המודל הנורבגי, ראשית צריך להגדיר מה הוא המודל הנורבגי.
    כלכלת נורבגיה:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA_%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%92%D7%99%D7%94
    לנורבגיה יש הרבה נפט והם יכולים להרשות לעצמם להקצות כספים ללא חשבון, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות בלי חשבון.
    בעניין הרציחות, להבנתי האלימות בחברה נגרמת כתוצאה מפערים בהכנסה. אני בעד הקטנת הפערים, אבל אני לא רואה במצע שלכם שזה יביא להקטנת הפערים.
    ע"מ להקטין את הפערים בחברה צריך להבין מה מקורם.
    להבנתי מקורם במונופולים, קרטלים, וגילדות. ארגוני העובדים אחראים ליצירת חלק גדול מהגילדות במדינה.

  4. Pingback: הכשרה [סוציאל-דמוקרטית] במאהל |

  5. גיל says:

    קבל תיקון גלעד: כולנו רוצים איכות חיים טובה יותר. בין רמת חיים לאיכות חיים ישנו פער שלא ניתן למדוד בכסף ולכן מדע הכלכלה לא מכיר בו. לכן מדע הכלכלה לא רלוונטי כמעט לחלוטין לנושאים שאנחנו מדברים עליהם כאן.
    אני מעריך את הרצון שלך לתרום לידע שלנו בנושאי כלכלה (גם אני למדתי כלכלה לאוניברסיטה), אבל בבקשה נסה להבין: פגשתי את מודל השוק החופשי עם תחרות משוכללת ומידע מלא, הבנתי את טענתו להיות מנגנון מיטבי של הקצאת משאבים, ואני פשוט לא רוצה אותו במדינה שלי.

  6. גלעד says:

    גיל, אני לא כל כך הבנתי מה ההבדל בין רמת חיים ואיכות חיים. אני כן יודע שכלכלה זה מדע.
    הרבה פוליטיקאים לא רצו לקבל את מדע הכלכלה, וקיבלו כלכלה קומוניסטית נוסח ברית המועצות, קובה, ויוון.
    זה כמו חולה שלא רוצה לקבל טיפול רפואי.
    כלכלת מדינה זה כמו כלכלת בית פרטי וכלכלת חברה פרטית, וכמו שאתה לא מרשה לעצמך להיכנס לגירעונות, כך המדינה צריכה להתנהג.

  7. אלון says:

    זה הכל טוב ויפה אבל יש במסמך הזה בעיקר דיבור על הגדלת התקציב וההוצאות והגדלת ההכנסות מבוססת על המיסוי בלבד, צריך קודם כל להוריד את התלות של מדינת ישראל בייבוא והפיכתנו למעצמת ייצור וייצוא שתאפשר לממשלה לפרוץ את התקציב, מה שבכל מקרה יצטרך להתרחש לאורך זמן רב ובצעדים קטנים.

  8. Pingback: עדכון חודשי, יולי 2011: מה קורה במעגל הקבוצות? : מעגל הקבוצות

  9. איל says:

    כמי שמהווה חלק ממערכת הבריאות הקורסת תחת 35 שנים נוראות של מדיניות נאוליברלית הפרק על הבריאות מאוד מעודד.יש להקים רשות בריאות ממלכתית בדומה למודל שהוקם בשנת 1948 על ידי אטלי בבריטניה ולהזרים אליה תקציבים אדירים לצורך שיקום הנזקים שהתחוללו במערכת הבריאות בשנים האחרונות.תחת סל שרותים רחב והגדלה ניכרת של תקני כח האדם ניתן לבנות מחדש מערכת למופת.החזרת המס המקביל שבוטל בזמנו יכולה להוות מקור לתקציבים האדירים הנדרשים כעת לשיקום מערכת הבריאות.

  10. אוריאל says:

    המסמך ניחן בהצהרת הצהרות ללא הפנייה למחקרים תומכים, על כן קשה לי להשכיל מהמאמר הזה. בחרתי שתי דוגמאות לכך (מתוך לא מעט הצהרות אחרות):
    1) "הפרטת המשק והשירותים החברתיים מצמצמת את הפיקוח והשליטה הדמוקרטיים על הכלכלה והחברה והיא אחד הגורמים המרכזיים להגדלת אי-השוויון.". מדוע היא אחד הגורמים להגדלת אי השיוויון?
    2) "מדיניות סוציאל-דמוקרטית, על אף מה שנהוג לחשוב, אינה רק מדיניות צודקת יותר ושוויונית יותר, אלא גם מדיניות כלכלית ויעילה יותר. מעורבותה של המדינה הכרחית להבטחת צמיחה מתמשכת ויציבה." למה?

  11. אוריאל says:

    תוכלו לרשום כאן הפניות למאמרים, אשר נותנים הצדקות מבוססות לכלכלה הסוציאל-דמוקרטית?

  12. עמית הרפז says:

    אוריאל
    אענה רק לשאלה השניה שלך מטעמי זמן (שלי).
    בפרסום הזה תוכל להשוות צמיחה לנפש במונחי תוצר – http://www.cbs.gov.il/www/statistical/meshek06_h.pdf-
    טבלה בעמודים 9-8 אם זה לא מספיק לך ותרצה לנתח לבד את הנתונים ישנם באתר הלמס נתוני צמיחה/צריכה משנת 1951 באופן שניתן להשוות את השנים זו לזו.
    באתר הביטוח הלאומי תוכל למצוא נתונים של מדדי שוויון ולעשות קורלצייות נוספות.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>